בעודי נוסע באוטובוס, עלה בעיני רוחי רצף מילולי: קברן, בית קברות, שתיים עשרה בלילה. מתוך רצף זה, נולד החצי הראשון של המחזה "בעת קבורתי". לאחר מכן, הזמנתי את חברתי ושותפה ליצירות קודמות, ניצן קינר, בכדי להצטרף אליי לכתיבת המחזה. יחד פיתחנו את העלילה מתחילתה ועד סופה והתעמקנו בעולם היחסים בין הדמויות. לאחר מכן, יצאנו לחיפוש אחר השחקנים המתאימים. התהליך בחדר החזרות הוא מסתורין מוחלט, בו הכל מתגלה באמצעות הקשבה למתרחש כאן ועכשיו. אנו מתמקדים בחוויה ומשתמשים בכלים שמציע התיאטרון בכדי לשרת אותה, כאשר השאלה שמוליכה את התהליך היא "מי אני?"

− אלון יחזקאל, במאי ההצגה